אין בן דוד בא אלא עד שיתייאשו מהגאולה.

סגור

אמרתי בבית המדרש בשבוע שעבר כך:

[לפני שאגיד אני מזהיר שלא לטעות !!]

הואיל ועברתי כבר כמה סוגי עבודות 
בחיפושיי אחר חיבור עם פס רחב 
בלי ניתוקים עם סטרימינג זורם, ועדיין...
הגעתי עכשיו לשלב של סוג 
עבודה מוזרה [לא זרה - מוזרה]

כתוב מפורש הוא -

אין בן דוד בא אלא עד שיתייאשו מהגאולה.

אז עכשיו....? 
אני מתייאש מהגאולה כדי שבן דוד יבוא?
איזה מן עבודה זו?

לומד את הסוגיה של 
"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיהו."
אז מה? 
אין גאולה?
אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו.

ולא זו אף זו - אמר רבי נחמן
אין יאוש בעולם כלל, 
אז איך אפשר להתייאש?

פחחח
בשביל זה [!!] צריך להיות תלמיד 
של רבי נחמן שאמר
התלמידים שלי שלושה ארבעה...

דוגמא:
אמר רבי נחמן:
בשנה שיגידו שמשיח בא - לא יבוא.
אז שברתי את הראש.
הרי כמעט בכל שנה יוצא קול - הנה משיח בא...

ועוד - המחלקות הסגורות וגם הפתוחות 
מלאות במשיחים.
יש כאלה 'משיחים' שיודעים 
שלהיות משיח זה לא פופולרי...
אז הם מדברים על אלה 
שיכולים לעשות משהו לקרב את הגאולה הלכה למעשה 
ומדביקים להם תווית - "משיח הזוי", 
בעוד שהם עצמם משוכנעים
שמה שהם מסתירים את 'משיחותם' שלהם
בכל מיני טצדקי מתורצים - 
זה ענוות אמת מלאה ביראת שמיים
שהיא היא עקב וכתר גם יחד, 
והנה לך "עקבות משיח" ממש !

והם בהמתנה למינוי מהשמיים, 
ובנתיים מפציצים את העולם
בתובנות מהולות בלשונות גבוהה גבוהה 
שהשורה התחתונה של כולן?

שירו לי שירי הלל וחכו להתגלות.

בנתיים? הם "משפיעים". 
כן - זה כינוי\תואר\ביטוי 
שאפשר לחיות אתו
"משפיע".

מאיפה אני יודע? מעצמי לגמרי.
עברתי על מקומם של אנשי המלך....

נו מה?
אם יש להם שפע, שלא ישפיעו?
הכי טוב להשפיע. 
ואם יש מקבלים? 
מה טוב ומה נעים !
יאלה פסדר - שישפיעו.
ממילא אני לא יכול להשפיע להם :)

טוב - מה עם שבירת הראש 
לגבי אמירתו של רבי נחמן באשר לכך 
שכל שנה שיגידו שמשיח יבוא - לא יבוא?
הסברתי את זה לעצמי כך:

רבי נחמן עוזי ומעוזי ידע שיהיו כאלה תלמידים
שיאמינו באמונת חכמים לכל תו שיצא מפיו הכי פשוט.

ויודע רבי נחמן שאין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת.
ומה לך היסח הדעת גדול יותר לתלמיד של רבי נחמן
שיודע ומאמין בדברי רבו 
שבכל שנה שיגידו שיבוא - לא יבוא?

והרי אמרנו בעת הזו - כמעט בכל שנה אומרים הנה הוא בא...
נו, אין לך היסח הדעת גדול מזה.
אז פתרנו גם את דבר הצחות הזה לכאורה.

ומה באשר ל
אין בן דוד בא אלא עד שיתייאשו מהגאולה?
נו, על זה אני עובד עכשיו.

קל לי מאד להתייאש מהגאולה בעת הזו.

מה שקשה לי זה 
שעוזי ומעוזי אמר
"אין שום יאוש בעולם כלל"...

אז לא רק שנהייה לי קשה להתייאש,
אי אפשר להתייאש!
אז איך תבוא הגאולה?

אז זרקתי לא רק את השכל 
זרקתי הכל 
[באמת! 
כי מה צריך לסחוב כל כך הרבה דברים שאין בהם תועלת?]
נשארתי רק עם יראה [ויש בי אהבה והיא תנצח :) ]
כי יראה היא גם עטרה וגם עקב,
היא מעבר גבול - ממוצע
מעל המקום ומעל הזמן
האין סוף ב"ה 
מכיל את כל המשתנים
ובכל זאת הוא אחד
שם מעל המקום מעל הזמן מעל הגורל
למעלה מנפשין רוחין ונשמתין
גבוה מעל גבוה - האחד השלם
לא זוכר כלום - לא יודע.

וכשמתבטלים אל הגבוה
כי טבע הקטנות להתבטל אל הגדלות,
נאכלים אצל הצדיק
להיות כמוהו ממש.

כי כך עולים העולמות
הצומח נאכל אצל החי והופך לחי
וחי נאכל אצל המדבר
והמדבר אצל הצדיק.

אז מה כל זה?

חחחח
יאוש אחד גדול כל זה.
"אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים" 
ב'ש'ן ר"ת נ'חמן ב'ן ש'מחה
א'ש'י'ב ר"ת א'ין ש'ום י'אוש ב'עולם

איפה אין שום יאוש בעולם?
במצולות ים.

הנחמה היא בשמחה
כי רבי נחמן אמר לתלמידים שלו:

"אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל כְּלָל מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר זאת
שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוֹרְסוּת בָּעוֹלָם וְשֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹמֵר זאת
אַף עַל פִּי כֵן מִתְגַּבֶּרֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַבִּלְבּוּלִים
וּבֶאֱמֶת אַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדִיעוּ זאת מִקּדֶם
אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה נִסָּיוֹן גָּדוֹל וְרַבִּים יַרְשִׁיעוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים"
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי מוֹדִיעַ זאת מִקּדֶם
בִּשְׁבִיל אוֹתָן מְעַט הַכְּשֵׁרִים שֶׁיְּחַזְּקוּ עַצְמָן בֶּאֱמוּנָתָן..."

אז אם אין מועיל כלל מה שהוא מספר את זה,
אז למה לספר?

בשביל מעט הכשרים, אלו שמאמינים .
התם. 
פתי מאמין לכל דבר.
רק בלי ליצנות.
אז איך נעשים כשרים?
מאמינים.

ומה קשור ג'מייקה?
אפקט הפרפר.

צריך לשמור על שמחה
בתוך המבול. בתוך האפיקורסות ממש.
במצולות ים?
שם נחמן בן שמחה
מגלה 
שאין יאוש בעולם כלל.

כי איך יכול להיות 
שמזה שמתייאשים מהגאולה
בא בן דוד?

כל המשתנים הם המה
אחדות הפשוט.